ילד סנדויץ’
”כְּשֶׁנּוֹלְדָה שִׁירָה, אֲחוֹתִי הַקְּטַנָּה,
כָּל כָּךְ שָׂמַחְתִּי שֶׁקִּבַּלְתִּי אָחוֹת בְּמַתָּנָה,
אֲבָל מַהֵר מְאוֹד הֵבַנְתִּי שֶׁמַּשֶּׁהוּ הִשְׁתַּנָּה.”
לִיאוֹר, שֶׁעַד לִפְנֵי רֶגַע הָיָה הָאָח הַקָּטָן בַּמִּשְׁפָּחָה, הוֹפֵךְ פִּתְאוֹם לְיֶלֶד סֶנְדְּוִיץ’,
”לֹא יֶלֶד גְּלִידָה אוֹ יֶלֶד חֲטִיף,
שְׁמַעְתֶּם נָכוֹן — סְתָם יֶלֶד כָּרִיךְ”.
מְבֻלְבָּל וְנִסְעָר הוּא יוֹצֵא לְמַסָּע בְּחִפּוּשׂ אַחַר הַמַּשְׁמָעוּת שֶׁל מְקוֹמוֹ הֶחָדָשׁ בַּמִּשְׁפָּחָה. כְּשֶׁחֲגִיגַת יוֹם הַהֻלֶּדֶת שֶׁל אָחִיו הַגָּדוֹל מִשְׁתַּבֶּשֶׁת, לִיאוֹר מוֹצֵא דֶּרֶךְ יְצִירָתִית בִּמְיֻחָד לְהַצִּיל אֶת הַמַּצָּב וּמְגַלֶּה שֶׁלְּיֶלֶד סֶנְדְּוִיץ’ יֵשׁ טַעַם מַפְתִּיעַ מִשֶּׁלּוֹ.
קֶרֶן לִיאֵל אֲשֵׁרִי הִיא סוֹפֶרֶת יְלָדִים, מְשׁוֹרֶרֶת וְיוֹצֶרֶת, אֵם לִשְׁלוֹשָׁה וְיַלְדַּת סֶנְדְּוִיץ’ בְּעַצְמָה .
