בלאקאאוט

‭"‬כל‭ ‬בוקר‭ ‬אני‭ ‬מתעורר‭ ‬עם‭ ‬אותה‭ ‬תחושה‭. ‬הכול‭ ‬נראה‭ ‬רגיל‭... ‬אני‭ ‬נראה‭ ‬רגיל‭... ‬והמחשבה‭ ‬הראשונה‭ ‬שלי‭ ‬היא‭ ‬שזה‭ ‬בלתי‭ ‬אפשרי‭. ‬
אין‭ ‬מצב‭ ‬שאיבדתי‭ ‬עשר‭ ‬שנים‭ ‬מחיי‭."‬

השוטר‭ ‬דאג‭ ‬ברוק‭ ‬ממשטרת‭ ‬ניו‭ ‬ג‭'‬רזי‭ ‬רודף‭ ‬אחרי‭ ‬איש‭ ‬מאפיה‭ ‬בכיר‭ ‬במשך‭ ‬שנים‭. ‬כשהמאפיונר‭ ‬הורג‭ ‬אדם‭ ‬הקרוב‭ ‬אליו‭, ‬החקירה‭ ‬של‭ ‬דאג‭ ‬‮–‬‭ ‬והחיים‭ ‬שלו‭ ‬‮–‬‭ ‬יוצאים‭ ‬משליטה‭. ‬הוא‭ ‬מושעה‭ ‬מהמשטרה‭ ‬ונפרד‭ ‬מארוסתו‭, ‬אבל‭ ‬ממשיך‭ ‬באובססיביות‭ ‬בחקירה‭ ‬עצמאית‭. ‬
כשנייט‭ ‬אלוורז‭, ‬שותפו‭ ‬הוותיק‭, ‬מקבל‭ ‬ממנו‭ ‬שיחת‭ ‬טלפון‭ ‬בהולה‭, ‬הקו‭ ‬נקטע‭ ‬בפתאומיות‭, ‬וזמן‭ ‬קצר‭ ‬לאחר‭ ‬מכן‭ ‬דאג‭ ‬מתגלה‭ ‬במצב‭ ‬קריטי‭, ‬אחרי‭ ‬שנורה‭ ‬ונפצע‭ ‬בראשו‭. ‬כשהוא‭ ‬מתעורר‭ ‬מהתרדמת‭ ‬מתברר‭ ‬שהשנים‭ ‬האחרונות‭ ‬נמחקו‭ ‬מזיכרונו‭, ‬אבל‭ ‬המשיכה‭ ‬שלו‭ ‬לחקירה‭ ‬חזקה‭ ‬מדי‭, ‬והוא‭ ‬מוצא‭ ‬עצמו‭ ‬שוב‭ ‬בחיפוש‭ ‬אחר‭ ‬האמת‭, ‬בלי‭ ‬להתחשב‭ ‬בסכנות‭. ‬הוא‭ ‬מנהל‭ ‬מירוץ‭ ‬נגד‭ ‬הזמן‭ ‬כדי‭ ‬להחזיר‭ ‬לעצמו‭ ‬את‭ ‬זיכרונו‭ ‬האבוד‭ ‬‮–‬
ואולי‭ ‬גם‭ ‬את‭ ‬אהובתו‭.‬