מכתבים לאיה
זה קרה גם לי! הפכתי לאמא. והתאהבתי. מיד התאהבתי בה.
אני מאוהבת, מכורה, מסוממת, מעריצה שרופה של הבת הבכורה שלי, וגם של זו שהגיעה אחריה, אף שנשבעתי שעל גופתי אנכס שוב להריון. (שקרים שנשים בהיריון ולאחר הלידה אומרות).
אבל לא הכל היה קל. או כיף. או מהמם. לא הכל נראה כמו בתמונות ששורפות את הרשתות החברתיות.
היה גם קשה, ומעייף, מתיש ומבלבל.
רוב הזמן הרגשתי שזו פריבילגיה לגדל ילדה ולהחזיר עבודה במשרה מלאה. אז כתבתי על זה במדור שלי, 'מכתבים לאיה', שפורסם במוסף שישבת של 'ישראל היום' וכך גיליתי שאני לא לבד. שעוד אימהות, וגם אבות, מרגישים כמוני, שהם שמחים ועייפים, מאושרים ומותשים, חולים על הצאצאים שלהם ומשתוקקים בו זמנית שסבא וסבתא ייקחו אותם לאיזה 48 שעות. או ימים.
הספר עוסק בדילמות איתן מתמודדים הורים טריים מדי יום ביומו. הוא נועד להגיד, בפשטות, תירגעו. אתם לא לבד- ועל הדרך לתרום טיפ או שניים מניסיונה האישי של המחברת, שגילתה על בשרה את האתגרים הכרוכים במלאכת גידול צאצאים.