ההפתעה הגדולה

דֹּב מֻדְאָג. מָחָר יוֹם הַהֻלֶּדֶת שֶׁלּוֹ, וּפִיל וְתַרְנְגֹלֶת מְאַרְגְּנִים לוֹ מְסִבַּת תַּחְפּוֹשׂוֹת. דֹּב לֹא יוֹדֵעַ אֵיךְ לְסַפֵּר לַחֲבֵרָיו שֶׁהוּא לֹא אוֹהֵב מְסִבּוֹת גְּדוֹלוֹת וְלֹא אוֹהֵב לְהִתְחַפֵּשׂ. לְמַרְבֵּה הַמַּזָּל, הֵם מַכִּירִים אוֹתוֹ טוֹב יוֹתֵר מִשֶּׁהוּא חוֹשֵׁב. לְאַט, אֲבָל בָּטוּחַ, דֹּב לוֹמֵד לִכְבֹּשׁ אֶת פְּחָדָיו וְלֵהָנוֹת בִּמְסִבַּת יוֹם הַהֻלֶּדֶת שֶׁלּוֹ.

הִצְטָרְפוּ אֵלֵינוּ לְסִפּוּר מַקְסִים עַל הַיְּכֹלֶת לְהַכִּיר אֶת עַצְמְךָ וְעַל חֲשִׁיבוּתָהּ שֶׁל חֲבֵרוּת אַמִּיצָה.